איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני / מאיר שלו

ספר הילדים הראשון של מאיר שלו שאני מבקרת. אני יודעת, אני לא קהל היעד, אבל לכמה דקות (זה הזמן שנמשך לקרוא אותו) הייתי.

רציתי להציץ לצד אחר של שלו, סופר שאני רואה כלא פחות ממאסטר מספר סיפורים. והצצתי, ולקח לי רק כמה שורות להתרגל לצד הזה ולהתאהב גם בו.

אני מצרה על שהתבגרתי לפני שהספקתי לקרוא ספר זה כילדה. ויכולתי, כי הייתי רק בת שלוש ביציאתו לאור. זה נופל לרשימת ההחמצות האישית שלי דוגמת, להבדיל, הופעות של לד זפלין.

סיפורו של האדם הקדמון אשר מאס במאכלים המסורתיים של תקופתו כמו דייסת שורשים, מרק לטאות או לפתן דרדרים, והחל לתהות במה חשקה נפשו. הוא רצה משהו אחר, עסיסי וחם וריחני. עד שידע בדיוק מה הוא רוצה: קבאב רומני.

סוף־סוף ספר ילדים שלא מנסה להעביר מסרים יומרניים, ללמד לקחים או לתפוס נושאים רגישים בחברה על מנת למשוך הורים. ספר פשוט, שמטרתו הנאה.

האיורים של יוסי אבולעפיה מקסימים ומוסיפים מאוד.

טרם יש לי ילדים להקריא להם, אבל אם היו, היה קבאב לפני השינה.

לקריאה באתר סימניה