טעויות

לפני כמה ימים הזמנתי מונית. ישב לו נהג שנראה כבן שישים-פלוס, נהג בביטחון וחיפש לפטפט. בעודו מנסה להשיג את שחפצה נפשו, הנהנתי וחייכתי עם העיניים תוך חישוב זמן הגעה. מכיוון שיש לי כישורי ניהול זמן איומים ואפס תפיסת זמן-מרחק, אני מאחרת כרונית לרוב הדברים. אם כי במקרה הזה, להפתעתי, הקדמתי. נשמתי עמוקות תחת מסכתי. לא לעתים קרובות יוצא לי להיות רגועה במוניות.

”הנהגים פה במדינה זה לא נורמלי,“ הנהג פצח בפרשנות נוקבת, ”כל אחד חושב הכביש של אבא שלו. צופרים בלי הפסקה, כאילו צופר זה צעצוע. לא מאותתים - הנה תראי, איפה האיתות? טמבל. ואם אתה אומר משהו או עושה משהו שלא בא להם טוב בעין, הם צועקים עליך ומנופפים ידיים כאילו יהרגו אותך ואת האמא שלך. אנשים משוגעים. על הכביש לא ישנים, גברת, על הכביש נוהגים! תראי את הצומת הזה, וואי וואי, איך הם חותכים ככה? איזה בלגן.“

בעודי מאזינה בחצי אוזן לביקורתו הבונה של הנהג הישראלי על הנהג הישראלי, קיבלתי הודעה על חולה מאומת, מישהו שהכרתי בשכונת הוריי. הראש שלי הלך למקום אחר. אך הנהג לא חסך שבטו עד שהופרע על ידי רכב סורר.

הוא בלם בהפתעה, צפר צפירה ארוכה בהשראת הנעימה ”או-אה-מה-קרה“, הוציא מחצית גופו מהחלון, ידו השמאלית מנופפת בזעם לעבר המאזדה שבנתיב השני, ”תסתכל לאן אתה פונה, פרזיט!“

מתאפקת שלא לצחוק, נזכרתי בתקרית דומה שעברתי השנה. זה קרה בתחילתה, כשמקומות היו פתוחים והחיים קרו, פחות או יותר, על בסיס יומי. ישבתי בבית קפה ועישנתי סיגריה כשאיש אחד עבר בדרכו ליד השולחן שלי, העיף בי מבט וניגש. היהירות שלי ואני חשבנו שהוא בא להתחיל איתנו, וכבר התלבטתי האם היום אהיה לסבית, נשואה או גם וגם. לאכזבתי, הוא רכן לעברי ואמר כממתיק סוד, ”את יודעת, סיגריות מזהמות את הסביבה.“

איזו אדיבות. הודיתי לו מעומק לבי הקר על כי עצר את חייו מלכת וסיפק לי את חכמתו הנצחית. מרוצה מעצמו, פנה משם, לחץ על מפתח מכוניתו ומרצדס 4X4 מגושמת שעמדה בחניה החלה לפצוח בהבהובים זחוחים למען יראו וייראו. הסיגריה שלי אחזה רעדה לעומתה וצנחה אל המאפרה, מעמידה פני מתה.

לרגל השנה הלועזית החדשה, אני מאחלת לכם לא לשים לב לטעויות של אחרים. כולם טועים, אבל רובנו לא מבחינים כשהטעות היא שלנו. טעויות הן דבר כל כך נפלא שחבל לפספס כאשר הן קורות.

אני מאחלת לכם שנה נפלאה בה תעשו טעויות עצומות, מסוכנת ומקוממות, ושהן יהיו לגמרי שלכם. הטעויות הטובות ביותר נולדות כשיוצאים וחיים ולא סגורים בבית בניגוד לרצונינו, ונמנעים בכפייה מלשאוף וליצור. אז כשכל השטות הזאת של סגרים ומוטציות תהיה מאחורינו, צאו שוב, טעו בגדול, למדו בענק וקחו אותן איתכם לשנה הבאה אחריה. אני מאחלת לכם להעריך אותן על מה שהן - סימן שאתם עושים דברים חדשים, ובכלל, סימן שאתם עושים משהו - שנה טובה סוף סוף.

אני יודעת שמאוחר, כבר אמרתי שאני מאחרת כרונית. זה אפילו לא חג שלנו, אז תפסיקו לצעוק עליי.