יהודים סתם / יהושע פרלה

לקחתי שאיפה עמוקה ומזוכיסטית וצללתי אל תוך מוחו של נער מתבגר. לא סתם נער מתבגר, אלא אחד ששקוע עמוק בבוץ של גיל 12, בו אתה מרגיש שאתה רגל אחת מחוץ לילדות אבל עדיין לא באמת מתקבל בעולם המבוגרים. ולמה עשיתי את זה לעצמי? כי ספרים רבותיי, זה למה.

ברוכה הבאה לשטאטל, מוריה יקרה, עיירה יהודית בפולין. איך מזג האוויר שם במעמד הנמוך של תחילת המאה העשרים? יופי, תיזהרי כשאת צועדת, יש הרבה בורות שקשה לצאת מהם. רק אל תיקשרי יותר מדי, כי את הולכת לעבור הרבה.

זהו פסיפס אוטוביוגרפי של פרלה, וסיפורם של יהודים. סתם יהודים, יהודים סתם. מקיץ לקיץ, מפסח לפסח, מברכת לבנה אחת לאחרת. לקח לי זמן לפתח עניין כלפי הדמויות, אבל גיבורנו היטיב לתאר מציאות בה הכול שטוף זימה, תאוות מין ובצע - בעיירתו, בשכונתו, בביתו - שמצאתי הנאה כלשהי. אני רק אנושית.

בעקבות ההשלכה הפרועה של ייסורי ההתבגרות המרתקים שאיש אינו רוצה, יצאתי מן העיירה בטריקת ספר עם הקלה מסוימת. אך מהיותי כותבת, אני תמיד משתדלת לחשוב צעד אחד אחורה. לא הצלחתי להניח את דעתי האם סיפוריו התרחשו או שמא מנותקים מהקשרם. הילד קצת חי בסרט שפס הקול שלו לא לגמרי התיישב עם התמונה. אבל הרי זה מובן, מאחר שפרלה כתב אותו דרך ערפל דיעבדי שקשה לפלטר.

קשה לי להגיד שאני ממליצה עליו, כי בסופו של דבר לקח לי זמן רב להגיע לשלב ההנאה וכפי שאמרתי, לא הצטערתי שהסתיים. ובכל זאת, מי שמחפש ספרות יידיש קצת שונה, זה בהחלט ישביע רצון.

לקריאה באתר סימניה