• מוריה בצלאל

עלמה: ההשקה

הרבה זמן מאז עדכנתי.

סיימתי לבנות את הסירה וכעת אני באתונה, יוון. כדי לא לדלג ולהחסיר, אעדכן אתכם על סיום בניית הסירה ובפוסט הבא אדבר על הנסיעה.



אז הסירה הושלמה.

וייקרא שמה בישראל: עלמה.


מוקדם בבוקר, יצאנו לנחל אלכסנדר להשקה טכנית, לודא שהעלמה הצעירה לא מתנדנדת, מתהפכת, דולפת או עושה דאווין. היא היתה גאונית. מזג האוויר היה מושלם והיא היתה יציבה וחזקה ונתנה בראש. עכשיו רק נותר לה לעשות דרכה בבטחה לכנרת, שם תשתכן.

מי ייתן וההשקת הרומן, שתבוא עלינו לשלום, תהיה מוצלחת באותה מידה.

ככתוב: "ותסורטט ותיבנה ותיצבע ותשוט בגאון בנחלי הארץ לארכה ולרחבה. ותהיה כבדה וקשוחה ומחורטמת, ותנוח לחופי כנרת בימי שבתה, ואמרו אמן."


עברנו לא מעט, היא ואני. התחלתי לבנות לפני שנתיים והתאהבתי בעבודה בעץ די מהר. את מתחילה עם ערימת דיקטים, וככל שהזמן עובר, וככל שאת נכשלת ולומדת, העץ מקבל צורה ומתמזג לכדי סירה. זה דבר מדהים לחזות בו. הקסם של כל מלאכה, כולל כתיבה; רק שכאן את יכולה לראות את יציר כפייך, חזותית, נוצר.

לאחר שלב הלזבזת (העץ שממסגר אותה ומגן עליה מפגיעות) - שאגב, היה החלק האהוב עליי - נסעתי לחו”ל. הייתי אמורה לחזור בתוך שבועיים, אבל מה שלא ידעתי זה שזהו תחילתו של עידן הקוביד הידוע לשמצה. שדות התעופה נסגרו בזה אחר זה, מטוסים קיבלו יעדים חדשים בתור אנדרטאות היסטוריות, ואני נתקעתי בדרום אפריקה.

ועלמה? - היא ישבה מחוץ לסטודיו וספגה את שמש הקיץ הישראלית חסרת-הרחמים במשך שמונה חודשים.


כשהצלחתי לחזור למולדת, מיד אחרי הבידוד, הלכתי למצוא אותה מקולפת, אפורה ומצולקת - מסכנה שלי. עטפתי אותה בעיקר באהבה, אך גם בכמה שיותר שכבות הגנה שיחזקוה. מצד אחד, נהנתי והיה תענוג לעבוד עליה ולראותה בכל פעם יותר קרובה לגימור. מצד שני, קשה היה לראות את הסוף מתקרב.

בשלב הזה, ט‘ ואני מיהרנו לעזוב את הארץ מכיוון הוא אינו תושב ישראל ואינו רשאי להישאר מעל חצי שנה, והדד ליין התקרב. הייתי צריכה לעבוד מהר יותר על משהו שעוד לא הייתי מוכנה לסיים.

לקראת סיום, כל שלב בצביעה היה קשה מקודמו, כי אמנם ידעתי שהיא תראה מים בקרוב, אבל אז זה גם אומר שסיימתי לבנות ונגמר הסיפור.

די דומה לקושי עם כל עריכה של הרומן, כי אמנם אני יודעת שהוא יראה אור בקרוב, אבל אז זה גם אומר שסיימתי לכתוב ונגמר הסיפור.

אבל כל סוף מביא איתו התחלה חדשה, כמו שאומרת הקלישאה. כעת אני קצת יותר פנויה לכתיבת הרומן, שהרי הוא הוא הסיבה שעלמה היום שטה ובועטת.



46 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מוריה | בצלאל

מבטיחה לכתוב כמה שורות על הספר לאחר שאסיים עריכה שניה ואגרום לטקסט להיראות כאילו ידעתי מה אני עושה כל הזמן.

עד אז, אתם מוזמנים להירשם לאתר: