מי זאת לעזאזל מוריה בצלאל?
מוריה בצלאל כותבת שירים וסיפורים, עורכת, מתרגמת, מבקרת ספרים, צורפת ומעצבת תכשיטים, פורטת על כלי מיתר, חובבת חפצי עתיקות, ולבה הומה אחר כל דבר אמנות.
ועל אף ששמה טרם הגיע אל תודעת העם, ואיש אינו יודע מי הינה לעזאזל, יודעת היא בלבה כי עוד יהלוך שמה מסוף העולם ועד סופו, ויכירוה לא בזכות פרצופה הנאה בלבד, אלא בזכות ספריה המקוריים להפליא, העמוקים ועתירי הרגש, וידיה המיטיבות לברוא יש מאין.
כבר זכתה – לא אחת – כי ייכללו סיפוריה הקצרים באסופות שונות, ואף נתפרסמו הגיגיה ויצירותיה בעיתונים ובכתבי עת, כל אחד לפי דרכו. את אלו לא הניחה כמות שהן, אלא טיפחה והפרתה, עד שנהיו ספרים – לא אחד ולא שניים – והראשון שבהם עומד לראות אור בקרוב ממש, אינשאללה.
גם במלאכת הכסף ידה רבת־פעלים, ובין מעשה למעשה יצרה את Silver Maiden, חנות קטנה ובה פלאות: תכשיטים מכסף ממוחזר, כל אחד כטיפה באוקיינוס הדמיון, וכולם – יצירה אחת של אישה אחת שאין כדוגמתה. לא לשווא הרבו לשבחם, ולא לחינם עטרום בתהילה.
בצלאל נולדה בגליל, היכן שביתה ולבה הנם – אך המשיכה נדוד הרחק. כי בצלאל, אשת מסעות ונדודים, מצאה עצמה, כבדרך אגב וכבראשית סיפור הרפתקני, בדרום־אפריקה בשנת מגפה. ומשם יצאה ונדדה עוד, ועתה – כך סיפרו יודעי דבר – היא מחלקת את ימיה בין פורטוגל, אנגליה וישראל, ואין לדעת היכן תפול עליה ההשראה מחר.
ואם תבקשו לדעת עוד על אודותיה, או לקרוא מכתביה, או לשמוע על ספר חדש או תכשיט שבראו ידיה המופלאות – הרי אין קל מזה. עקבו אחריה ברשתות החברתיות, או טוב מכך – הצטרפו לרשימת התפוצה אשר לה, ותזכו להיות הראשונים לשמוע, כשתשמע הבשורה.