top of page
לונדון
מוריה בצלאל

אבל עלי לחזור לסיפור המעשה.

03 באפריל 2025

בלוג

סירת נייר

אחרי חודש בצפון תל־אביב, נשארנו כמה ימים בבית הוריי שבגליל. ימי משפחוחי של ידיים קטנות על הפנים שלי, נשיקות על המצח, הקול של אמא אומר ״רזית!״ (לא רזיתי) ואבא חושד, ״את אוכלת מספיק?״ (כן, אבל הוא לא מאמין לי). הצלחות מתמלאות מחדש לפני שמספיקים למחות, הטעמים, הריחות, הכול צועק ״בית״...(המשך לקרוא)

שירה

כשאהיה זקנה, אני רוצה שיער לבן.
גם שיער אפור זה בסדר, אבל אני רוצה שיער לבן.
אני רוצה לחצות את הרחובות עם הינומת גיל ארוכה ומרשימה.
לבן זה כלה. לבן זו שבת. לבן זה יום הכיפורים, יום של סליחה.
כשאהיה זקנה, אני רוצה שיער לבן.
גם אם יהיה יבש וחסר ברק, זה לא חשוב. העיקר שיהיה לבן.
לבן כמו הירח, לבן כמו פריחת היסמין. לבן כמו לילה בו לא ישנים.
לפעמים אקלע אותו לצמה, והיא תהיה ארוכה והיא תהיה לבנה כמו חבל עגינה.
כשאהיה זקנה, זה מה שאני רוצה. שיער לבן.
לבן כמו הכרית עליה ינשור בלילה, וכנראה לא ייראה.
אבל לא ארצה שהוא ינשור מהר מדי או יותר מדי, כי אז לא יישאר.
אבל גם לא ארצה שינשור לאט מדי או מעט מדי, כי זה אומר שהוא בריא, ושיער בריא - משחיר.
כשאהיה זקנה, אני רוצה שיער לבן. אבל גם שיער אפור זה בסדר.

עדכונים

23 בנובמבר 2024

בקרוב יהיו עדכונים חדשים בנוגע לרומן, רק מחכה שהדברים יתבהרו גם בשבילי.

סיפורת

ציפיות | מוריה בצלאל

!בכל פעם שאכתוב משהו חדש - אתם תדעו

מאמרים אחרונים

© כל זכויות התכנים שמורות למוריה בצלאל

bottom of page