מוריה | בצלאל

הבוקר שתיתי קפה על המרפסת של סבא וסבתא שלי בכרמיאל. המרצפות זרועות עלים יבשים וזרדים. ניקיתי את החומה שמקיפה את המרפסת, וישבתי עליה. תחתיי השתרע גג רעפים קטן, מחפה על גינה מוזנחת, פראית. בין עשבים גבוהים ושיחים קמלים עמד מאוורר ישן, עודו תקוע בשקע החשמל, ותהיתי מאיזה קיץ הוא קפוא שם...

אחרי חודש בצפון תל־אביב, נשארנו כמה ימים בבית הוריי שבגליל. ימי משפחוחי של ידיים קטנות על הפנים שלי, נשיקות על המצח, הקול של אמא אומר...

אני בארץ. בגליל. אני בבית! איפה שהדברים קורים הרבה יותר מהר. האינטרנט מהיר, השיחות מהירות, אנשים מהירים לשפוט. הזיכרון קצר, הפתרונות...

השבוע חזרנו, טר ואני, מקייפטאון. שלושה שבועות בקצה השני של העולם, שם קיץ וחם, והים הוא אטלנטי ולכן, קר. לא קר־מרענן, אלא קר־קפוא. קר כמו...

יום חמישי, הודעה בווטסאפ שידעתי שמתישהו תגיע. אביו החורג של טר נפטר מסרטן הכבד. גסיסה ממושכת. כאב. זה היה תהליך איטי, והסוף... צפוי, כמו...